שימוע
על פי סעיף 60 א' לחוק סדר הדין הפלילי מחויבת התביעה / הפרקליטות בתיקי חקירה בעבירות פשע להודיע לחשוד כי קיבלה לידה חומר חקירה בעניינו וכי היא שוקלת להגיש כתב אישום כנגדו.
הליך זה קודם להגשת כתב האישום ובמסגרת זו ניתן לשכנע את הפרקליטות / תביעה שלא להגיש כנגד חשוד כתב אישום ובכך לפתוח בהליך פלילי כנגדו, על כל המשתמע מכך.
בשלב זה ניתן לנסות ולשכנע את התביעה (בכתב, ולעיתים בפגישה פרונטאלית) כי ניתן להימנע מהגשת כתב האישום מטעמים ראייתיים , נסיבות אישיות או טעמים אחרים.
במידה והתביעה שוכנעה שלא להגיש כתב אישום כנגד חשוד, ניתן במסגרת זו אף להשפיע באשר לעילת סגירת התיק (חוסר עניין לציבור , העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה). גם לעילת סגירת התיק השלכות על עניינו של חשוד.
יש לשקול מימוש זכות השימוע בכובד ראש שכן להליך זה השלכות רבות באשר להמשך ההליך. חשיפת קו הגנה או ראיות הגנה כבר בשלב זה יכולה לעיתים להזיק בהמשך ההליך ולפיכך קיימת חשיבות רבה להיות מיוצג בשלב קריטי זה.
הנחיות היועץ המשפטי לממשלה (יועמ"ש) לשימוע
להנחיות היועמ"ש לעניין השימוע לחץ כאן
זכות השימוע לחשוד בביצוע עבירות
זכות השימוע חלה כאשר חשוד מקבל "מכתב יידוע לחשוד" בו מצוין כי החשוד רשאי לפנות לרשויות התביעה ולשכנעם בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום בתוך 30 יום מקבלת המכתב.
אגב, במכתב זה אין כל אזכור למילה שימוע ובפועל ניתן לקיימו בפרק זמן העולה על 30 יום.
במסגרת הליך זה ניתנת לעורך דינו של החשוד להציג טענותיו בפני רשויות התביעה ולשכנע כי טיב הראיות או האינטרס הציבורי אינם מצדיקים הגשת כתב אישום.
מימוש זכות השימוע צריכה להיעשות בכתב אך בפועל ניתן ברוב המקרים גם לקיים פגישה פרונטלית במשרדי התביעה.
אנו לעולם מעדיפים לקיים פגישה עם נציגי התביעה, בנוסף לטיעונים בכתב, שכן לטעמינו לפגישה שכזו ערך מוסף ולמימד הפגישה יתרונות שאין לנימוקים הכתובים.
בטרם שימוע מעמידה התביעה לידי ההגנה את מרבית חומר הראיות שבתיק החקירה, ובכך מאפשרת להיערך באופן רציני ומדויק להליך זה.
שימוע גם בעבירות קלות כחלופה ולסיום הליך פלילי
על אף שזכות השימוע קמה בעבירות פשע בלבד, לעיתים ניתן לבקש לערוך שימוע גם בעבירות קלות יותר בהן אין חובת שימוע.
הפרקטיקה הנוהגת בפרקליטויות לדוגמא בתיקי גרימת מוות ברשלנות / חבלה ברשלנות, היא לקיים שימוע למרות שאין חובה שכזו בעבירות אלה, ובכך לקדם הסכמות והסדרים שמייעלים את ההליך בהמשך.
הליכי השימוע אף משמשים מנוף לקידום הסכמות, גם אם התביעה אינה מסכימה להמנע מלהגיש כתב אישום בסופו של יום.
במהלך שימוע ניתן להעלות הצעות חלופיות לסיום ההליך הפלילי, כניווט התיק להליך "הסדר מותנה" לדוגמא.
סיום ההליכים בדרכים חלופיות, הגם שאינם מביאים לביטול ההליך לחלוטין לעולם עדיפים על ניהול הליך פלילי בבית המשפט.
זכות השימוע היא קריטית ולעיתים חוסכת מנאשמים ניהול הליכים פליליים לאורך שנים, עוגמת נפש, הוצאות כספיות רבות ומתח רב המלווה לניהול הליך בבית המשפט.
הפרת זכות השימוע:
הסמכות להגשת כתב אישום חייבת להתגבש בעבירות פשע רק לאחר הליך שימוע.
הפרת זכות השימוע או אי קיום שימוע מאפשרת לנאשם לטעון כי כתב האישום פסול ולעתור לבטלו לפי החוק.
בשנים האחרונות ביטלו בתי משפט שונים מספר לא מועט של כתבי אישום בהיעדר שימוע לנאשמים, להם לא ניתנה זכות השימוע.
משרדינו היה צד לאחת מההחלטות התקדימיות הראשונות שבה בוטל כתב אישום בהעדר שימוע, כתב אישום שיחס לנאשם 16 אישומי אונס ומעשים מגונים!!!
