האם לשתף פעולה בחקירה פלילית חוקר המשטרה?

האם לשתף פעולה עם החקירה?

חקירה פלילית, במיוחד למי שזהו לו המפגש הראשון עם רשויות החוק, הינו אירוע טראומתי ביותר.

שיתוף פעולה בחקירה הינו נושא מורכב.

סוגיות רבות מתעוררות בעניין זה:

• האם להסכים לערוך בדיקת פוליגרף?
• האם לספר "הכל" בחקירה או לענות רק לשאלות החוקרים?
• האם להסכים לערוך "עימות" עם המתלונן/מתלוננת?
• האם להאמין לכל מה שהחוקר מטיח בפניי?
• מה המשמעות של סירוב להשתתף במסדר זיהוי?

 

אין תשובה אחידה לכל השאלות המתעוררות בהקשר לשיתוף פעולה בחקירה, בוודאי שאין זה נכון שלא לשתף פעולה או לשמור על זכות השתיקה באופן גורף בכל חקירה.

ייעוץ משפטי נכון הוא הכרחי בשלב החקירה ויכול למנוע מחשוד לבצע טעויות קריטיות שעלולות לסבכו בהמשך ההליך ולעיתים באופן בלתי הפיך.

במדינת ישראל לא מאפשרים לסניגור פלילי להיות נוכח במהלך החקירה של לקוחות ועל החשוד/ה להתמודד לבדו עם שאלות חוקריו.

חוקרים מחויבים להזהיר חשוד בתחילת חקירתו תחת אזהרה כי הוא זכאי להיוועץ בעורך דין, וכן זכאי לשמור על זכות השתיקה. כן מוזהר הנחקר כי כל אשר יאמר עלול לשמש כנגדו בבית המשפט וכן כי שתיקה יכולה לחזק את הראיות הקיימות כנגדו.

 

ההבדל בין עדות חקירה תחת אזהרה:

במקרה בו אדם מוזמן לתת עדות אין לאדם זכות להיוועץ בעו"ד לפני החקירה או לשמור על זכות השתיקה. ההיגיון בכך הוא שעד אינו נחקר כחשוד ולכן אינו עומד בסיכון כלשהו.

אם זומנתם למסור עדות במשטרה חשוב לברר האם אתם מוזמנים כעדים או כחשודים ומה מהות החשדות נגדכם. לא תמיד תהיו זכאים לתשובות בעניין. לכן קיימת חשיבות רבה להיוועץ בעו"ד לפני שמגיעים למשטרה. זהו שלב קריטי בהליך הפלילי שכן כתבי אישום רבים מבוססים על גרסאות ראשוניות שנמסרות במשטרה וחלק גדול מהנחקרים אינם מודעים לזכויותיהם, ובשל כך מבצעים טעויות שקשה לתקנם בהמשך.

כל גרסה מאוחרת ושונה מהגרסה הראשונית תחשב כגרסה "כבושה" שנועדה להציל את החשוד מאימת הדין.

חשודים עושים טעויות רבות בחקירות: מנסים להתחבב על חוקריהם, מוסרים פרטים שאין צורך למסור ועוד.

 

דרך זימון חשודים לחקירה:

חשוד יכול ויוזמן טלפונית ואו אז יוכל להיפגש עם סנגור בנוחות ולקבל ייעוץ בתנאים נוחים ולא לחוצים. לעיתים הייעוץ ניתן רק לאחר מעצר החשוד ובעודו ממתין לסניגור בחדר חקירות.

הייעוץ בתחנת המשטרה מוגבל בזמן, נעשה בתנאים פחות נוחים מבמשרד עורך הדין אך בכל זאת חשיבות מרובה לייעוץ בטרם החקירה. סנגור מנוסה יוציא מ"ההלם" את החשוד, יפקס אותו למסור גרסה ממוקדת ויבין במהרה היכן יש לשים את הדגש בגרסת לקוחו.

 

כיצד להתנהג בחקירה?

זכות חשוד לשתוק אך יש לכך השלכות ושתיקה זו יכולה לחזק את ראיות המשטרה. לא בכל מקרה נכון לשתוק ולמעשה ברוב המקרים רצוי למסור גרסה. כל מקרה לגופו של עניין.

ברוב החקירות בשום שלב התיעוד אינו פוסק גם כשהחוקר משוחח איתכם ללא הקלדת הדברים (הקלטה או צילום ויזואלי). כל שיחה "מחוץ לפרוטוקול" תתועד בסופו של דבר ויש לה משמעות ראייתית.

רצוי לא לשער השערות ולעסוק בספקולציות אלא לענות לשאלות באופן ממוקד.

צריך להיות ערים לתרגילי חקירה שהמשטרה נוקטת בהם, להיערך לאפשרות של עימות עם מתלונן/מתלוננת, לא להתפתה "לשתף פעולה", להיערך לאפשרות של מסדר זיהוי (בהליך זה חייב להיות נוכח עו"ד) ועוד.

 

זהירות מתרגילי חקירה:

אם נותרתם לבד בחדר חקירות זכרו שכל מפגש עם חשוד אחר או אדם אחר מתועד. ישיבה תמימה במסדרון יתכן ומוקלטת.

הוכנסתם לתא מעצר – יתכן ויוכנס מדובב לתא שינסה לגרום לכם להתוודות בפניו, להתחבב עליכם ולתת לכם "עצות" להמשך.

נותרתם לבד ברכב משטרתי – אתם עשויים להיות מוקלטים.

אל תתייעצו עם איש מלבד עורך דינכם.

 

סיום החקירה:

קראו היטב את עדותכם לפני שאתם חותמים עליה. ככל שיש לכם תיקונים למלל שהוקלד תתעקשו כי העדות תתוקן. יש לכך משמעות בהמשך.

אם קצין המשטרה מחליט לשחרר אתכם בתנאים מגבילים כמעצר בית, או הרחקה מאזור מסוים, תתייעצו עם עו"ד לפני שתסכימו. אינכם חייבים להסכים לתנאים שמכתיבה המשטרה.

בסיום החקירה חשוב לטפל באופן מידי בתיק החקירה, לשחזר את כל שעברתם במהלך החקירה, לאסוף ראיות מטעמכם ולהתכונן לטיפול נכון בהמשך ההליך.