עורך דין פלילי ש.מנדלמן
ייעוץ וייצוג משפטי

זכות השתיקה והחיסיון מפני הפללה עצמית שמורה לכל אדם הנמצא בחקירה משטרתית.

זכות השתיקה באה לידי ביטוי בסירוב לענות לשאלות החוקרים במקרה בה התשובה עלולה להפליל את הנחקר, אך מבלי לחשוש מעונש על עצם הסירוב.

על פי זכות השתיקה לא ניתן לחייב חשוד להשיב לשאלות שעלולות להפליל אותו. יחד עם זאת, כדאי לזכור כי זכות השתיקה היא כאמור אישית. היא עומדת רק כנגד הפללה עצמית ולא הפללה של אדם אחר, קרוב משפחה או חבר, אך הזכות עדיין נשמרת אם האדם בוחר בזכות השתיקה כנגד הפללה עצמית יחד עם חשש להפללת אחרים כמו שותפים לעבירה.

כלל ברזל- בטרם חקירה ראשונית מומלץ לשמור על  זכות השתיקה עד למפגש ייעוץ עם עורך דין.

המשך קריאה בנושא זכות השתיקה

חיפוש בטלפון נייד מוסדר בסעיף 23 לפקודת סדר הדין הפלילי.

טלפון נייד הינו מחשב לכל דבר ועניין לכן חיפוש בו צריך שיהיה בהתאם לצו שיפוטי.

חיפוש בטלפון נייד במהלך חקירה משטרתית יכול להיעשות אם החשוד נתן הסכמה לאחר שהוסבר לו כי קיימת לו הזכות לסרב לערוך חיפוש שכזה.

ממצאים שהושגו מטלפון נייד ללא צו בית משפט וללא הסכמת החשוד יכול שיפסלו ע"י בית המשפט.

חיפוש במכשיר הסלולרי עשוי לפגוע אנושות בפרטיותו של הנחקר  ובפגיעה בפרטיותם בצדדים שלישיים ו.

אין זה מתפקידכם לסייע למשטרה  ולהסכים לחיפוש במכשיר סלולרי או לתת לחוקרים את הקוד הסודי למכשירכם.

חשוד רשאי לסרב לבקשת החוקר לערוך חפוש במכשירו הסלולרי ועל חוקר חלה חובה להסביר לך את זכותך זו לסרב.

המשך קריאה בנושא הסכמה לחיפוש בטלפון נייד

עימות במהלך חקירה משטרתית יוצר עומס נפשי כבד מאוד על הנחקר. במהלך העימות יושבים חשוד/ה ומתלוננת/מתלונן בחדר חקירות במשטרה ביחד עם חוקר ומתבקשים להשיב לשאלות החוקר.

העימותים מצולמים ומוקלטים ולשפת הגוף חשיבות רבה בהמשך ההליך.

לרוב יברר החוקר ויבקש מהחשוד הסכמה לערוך עימות. לעיתים עימות נערך בהפתעה כאשר המתלוננת/מתלונן מוכנסים לחדר החקירות בזמן חקירת החשוד.

חשוד אינו מחויב ליטול חלק בעימות ולחילופין רשאי לשמור על זכות השתיקה במהלכו. לסירוב ליטול חלק בעימות יש השלכות כפי שלזכות השתיקה השלכות עתידיות על הנחקר. זוהי כאמור זכותו של הנחקר שלא ליטול חלק אקטיבי בעימות אך שתיקתו עשויה לחזק את ראיות התביעה.

סירוב ליטול חלק בעימות תפגע במהימנותו  של הנחקר המסרב.

זוהי גם הזדמנות לנחקר לחזק את גרסתו ולשכנע כי החשד כנגדו מופרך.

חשוב וקריטי לקבל ייעוץ לפני עימות בפרט וחקירה בכלל, להיות ערוכים לכל התרחישים ולהיות מוכן להתמודד עימם.

המשך קריאה אודות עימות בחקירה

חקירה פלילית, במיוחד למי שזהו לו המפגש הראשון עם רשויות החוק, הינו אירוע טראומתי ביותר.

שיתוף פעולה בחקירה הינו נושא מורכב.

סוגיות רבות מתעוררות בעניין זה:

• האם להסכים לערוך בדיקת פוליגרף?
• האם לספר "הכל" בחקירה או לענות רק לשאלות החוקרים?
• האם להסכים לעורך "עימות" עם המתלונן/מתלוננת?
• האם להאמין לכל מה שהחוקר מטיח בפניי?
• מה המשמעות של סירוב להשתתף במסדר זיהוי?

אין תשובה אחידה לכל השאלות המתעוררות בהקשר לשיתוף פעולה בחקירה, בוודאי שאין זה נכון שלא לשתף פעולה או לשמור על זכות השתיקה באופן גורף בכל חקירה.

ייעוץ משפטי נכון הוא הכרחי בשלב החקירה  ויכול למנוע מחשוד לבצע טעויות קריטיות שעלולות לסבכו בהמשך ההליך ולעיתים באופן בלתי הפיך.

במדינת ישראל לא מאפשרים לסניגור פלילי להיות נוכח במהלך החקירה של לקוחות ועל החשוד/ה להתמודד לבדו עם שאלות חוקריו.

במקרה בו אדם מוזמן לתת עדות אין לאדם זכות להיוועץ בעו"ד לפני החקירה או לשמור על זכות השתיקה. ההיגיון בכך הוא שעד אינו נחקר כחשוד ולכן אינו עומד בסיכון כלשהו.

אם זומנתם למסור עדות במשטרה חשוב לברר האם אתם מוזמנים כעדים או כחשודים ומה מהות החשדות נגדכם. לא תמיד תהיו זכאים לתשובות בעניין. לכן קיימת חשיבות רבה להיוועץ בעו"ד לפני שמגיעים למשטרה. זהו שלב קריטי בהליך הפלילי שכן כתבי אישום רבים מבוססים על גרסאות ראשוניות שנמסרות במשטרה וחלק גדול מהנחקרים אינם מודעים לזכויותיהם, ובשל כך מבצעים טעויות שקשה לתקנם בהמשך.

כל גרסה מאוחרת ושונה מהגרסה הראשונית תחשב כגרסה "כבושה" שנועדה להציל את החשוד מאימת הדין.

חשודים עושים טעויות רבות בחקירות: מנסים להתחבב על חוקריהם, מוסרים פרטים שאין צורך למסור ועוד.

בניגוד לדמוקרטיות אחרות, בישראל מותר לחוקרים לשקר לחשודים ואין חובה כי עורך דינם יהיה נוכח בחקירה. לפי מודל החקירה הנהוג בארץ, החוקרים מתאמצים לחלץ מהחשוד הודאה באשמה כמעט בכל מחיר.

חוקרים  נוהגים להשתמש בתרגילי חקירה ולשקר לנחקרים על מנת לנסות ולהוציא הודאות או ראיות מפלילות. נחקר שלא יודע כי חוקרי המשטרה יכולים לשקר לו , יכול בקלות להיכנע למניפולציה זו ולהפליל את עצמו. מותר לחוקרים להטיח בחשוד כי קיימות ראיות  מפלילות כנגדו שכלל לא קיימות , לדוגמא : כי שותפו לדבר עבירה  מפליל אותו וכי עליו להציל את עורו. חוקר יכול להטיח בנחקר כי קיימות  ראיות פורנזיות הקושרות אותו לביצוע עבירה וכי אלה  נמצאו בזירת העבירה. חוקר יכול להטיח בחשוד כי מצלמות תיעדו אותו הגם שהדבר אינו נכון, ואלא רק מעט מהדוגמאות.  

מכאן החשיבות העצומה לקבל יעוץ משפטי מעו"ד פלילי מיומן בטרם חקירה ראשונית. עו"ד מיומן מכיר את כל תרגילי המשטרה ומתפקידו להכין את הנחקר למה שמצפה לו בחקירה. הליך חקירה מלווה לעיתים בלחץ נפשי קשה, לעיתים חשוד נחקר על ידי יותר מחוקר אחד , לעיתים לאורך שעות ארוכות, כך שהכרת כל "תרגילי החקירה" בטרם החקירה היא הכרחית עבור הנחקר.