עבירות מין - מהי עבירת מין? כיצד מתמודדים עם אישום בעבירת מין

אינוס– בניגוד לסעיף 345 לחוק העונשין.

סעיף זה מתייחס לבעילת אישה במצבים הבאים: שלא בהסכמתה; הסכמתה שהושגה במרמה; בהיותה קטינה (שטרם מלאו לה 14 שנים) על אף שהסכימה; תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האישה או כל מצב פיזי או נפשי אחר המונע ממנה להסכים למעשה באופן חופשי.

מעשה סדום– בניגוד לסעיף 347 לחוק העונשין.

מעשה סדום, מוגדר בחוק כ”החדרת איבר מאיברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם או החדרת איבר המין לפיו של אדם” במקרים הבאים: אם העבירה בוצעה באדם שמלאו לו 14 שנים וטרם מלאו לו 16, אם העבירה בוצעה באדם שמלאו לו 16 שנים וטרם מלאו לו 18, תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה, אם העבירה בוצעה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או שירות.

בעילה אסורה בהסכמה– בניגוד לסעיף 346 לחוק העונשין.

סעיף זה המתייחס לבעילה אסורה בהסכמה מתייחס למצבים הבאים: בעילת קטינה שמלאו לה 14 שנים אך טרם מלאו לה 16, והיא אינה נשואה לבועל. בעילת קטינה שמלאו לה 16 שנים אך טרם מלאו לה 18, תוך ניצול יחסי מרות, חינוך או השגחה. בעילת אישה שמלאו לה 18 שנים תוך ניצול יחסי מרות ביחסי עבודה, או בשירות או עקב הבטחת שווא לנישואין תוך התחזות כפנוי למרות היותו של הבועל נשוי.

יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל – בניגוד לסעיף 347 א לחוק העונשין.

מעשה מגונה– בניגוד לסעיף 348 לחוק העונשין.

פעולה מינית, שאינה בעילה, הנעשית ללא הסכמת אחד הצדדים. ההגדרה של מעשה מגונה על פי חוק היא “מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים”.

מעשה מגונה בפומבי – בניגוד לסעיף 349 לחוק העונשין.

עבירה זו כוללת חשיפה של איברי המין או אוננות ליד אדם אחר או במרחב ציבורי.

עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע – בניגוד לסעיף 351 לחוק העונשין.

עבירות מין ברשת האינטרנט / החזקת חומרי תועבה בהם דמותם של קטינים– בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין.

הטרדה מינית – לפי החוק למניעת הטרדה מינית.

החוק למניעת הטרדה מינית מגדיר רשימת מקרים אשר בנסיבות מסוימות יכולים להוות עבירה של הטרדה מינית:

עבירת סחיטה באיום כאשר האדם נדרש לעשותו הינו בעל אופן מיני.

עבירת המעשה המגונה, הינה גם יכולה להוות הטרדה מינית. יש לשים לב כי "מעשה מגונה" הינו מושג רחב ומצריך כי יעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים.

הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות.

התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות.

התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.

פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום.

ענישה בגין עבירות מין:

על פי חוק העונשין העונש המירבי בגין עבירות המין החמורות הינו עד 20 שנות מאסר.

כל עבירה מתחלקת לקטגוריות שונות. לדוגמא: בעבירת אונס נתונים שמשליכים על סעיף החוק מושפעים מגיל הקורבן, האם הקורבן הייתה קטינה, האם האינוס בוצע בכוח או במרמה או תוך ניצול מצב של חוסר הכרה, האם מדובר באונס של לוקה בנפשה, האם האונס בוצע בקבוצה, האם הקורבן הייתה בת משפחה של הפוגע ועוד.

חוק העונשין גם מתייחס לעבירות של בעילה אסורה בהסכמה. בעילת קטינה שמלאו לה 14 שנים אך טרם מלאו לה 16 והיא אינה נשואה לבועל, או בעילת קטינה שמלאו לה 16 שנים אך טרם מלאו לה 18, תוך ניצול יחסי מרות חינוך או השגחה הינן עבירות שהעונש בגינן הינו עד חמש שנות מאסר.

עבירות מין קשורות גם לניצול יחסי תלות או מרות. הדברים אמורים ביחס לקשר בין פסיכולוג/פסיכיאטר למטופל אשר מנצלים את תלות המטופל בהם לקיים יחסי מין, גם אם הם לכאורה בהסכמה.

כנ"ל ביחסים בין מפקד לפקודה בצבא ובמשטרה ובין כהן דת לאדם שקיבל ממנו הדרכה.

החקיקה הפלילית במדינת ישראל קובעת ענישה חמורה למורשעים בעבירות מין כשרף הענישה משתנה מעבירה לעבירה ובהתאם לחומרת המעשים.

מאפיינים מיוחדים של תיקי עבירות מין

הטיפול בתיקי עבירות מין מצריך התמקצעות מיוחדת וניסיון רב בתחום זה.

תיקי עבירות מין מאופיינים במאפיינים השונים בדרך כלל מתיקים פליליים אחרים.

ייצוג משפטי ע"י עורך דין עבירות מין היא משימה מורכבת הדורשת מיומנות רבה מצד הסנגור/ית המטפלים בנאשם.

הגנת הנאשם באישום בגין עבירות מין מצריכים הכרת החוק, אינטראקציה אישית ורגישות מיוחדת בקשר עם הלקוח, הכרת הפסיקה המתחדשת כל העת והכרת כללי המשחק שהם תוצאה של ניסיון רב שנים ומקצועיות.

חלק גדול מעבירות המין מבוצעות בתוך מערכת יחסים מוכרת, כשיש הכרות בין הקורבן לנאשם, כשחלק גדול מהנאשמים בעבירות מין הינם אנשים נורמטיביים ללא עבר פלילי שלא תמיד ביצעו עבירה בהכרח.

לעיתים רבות תיקי עבירות מין מאופיינים ב"גרסה מול גרסה".

מצב זה יוצר מצב משפטי לא פשוט לתביעה שעליה להוכיח את ביצוע עבירת המין מעבר לכל ספק סביר והן מבחינת הנאשם שינסה לשכנע כי האקט בוצע בהסכמה.

הפרשנות שניתנת לאקט מיני בהליכים בבית משפט תלויה בדרך הצגת הדברים ע"י ההגנה ובדרך בה נחקר/ת קורבן העבירה.

חקיקה המגבילה מורשעים בעבירות מין

בישראל קיימים שלושה חוקים עיקריים בנושא הגבלת תנועתם של עברייני מין מורשעים: חוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין, חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע עבירה, וחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים.

בשנת 2006 נכנס לתוקף במדינת ישראל חוק חדשני שמאפשר הטלת הגבלות ופיקוח על מי שהורשע בעבירת מין גם לאחר שסיים לרצות את מלוא עונשו.

החוק הישראלי מסתמך בצורה בלעדית כמעט על הערכת מסוכנות מינית שמבצע מעריך מסוכנות שהוסמך לכך.

היה ומסוכנותו המינית של מי שהורשע בעבירת מין מוערכת על ידי מעריך המסוכנות למעלה מ"נמוכה", בית המשפט שהרשיע וגזר את דינו של המורשע בעבירת מין יכול להטיל עליו, במסגרת צו פיקוח, הגבלות שונות בנוגע למקומות בהם יכול לשהות או לגור, אנשים עמם יכול להתרועע, עבודות בהן יכול לעבוד, שימוש במחשב וברשת האינטרנט, החזקת חומר פורנוגרפי, שימוש באלכוהול ובסמים ועוד, וזאת למשך פרק זמן של עד חמש שנים (כאשר מי שמסוכנותו גבוהה ניתן להאריך את ההגבלות גם מעבר לחמש שנים).

לצורך אכיפה של החוק, הוקמה יחידת פיקוח מיוחדת במסגרת שירות בתי הסוהר, ובית המשפט במסגרת הצו מקנה לה סמכויות שונות כדי לפקח על עמידה בתנאי הצו.

מדובר בסמכויות לדרוש ולקבל מידע, להיכנס למקום מגורי המפוקח, לאשר מראש מקומות עבודה, לבצע חיפוש במגורים כולל חיפוש במחשב, לבצע בדיקות סמים ואלכוהול ועוד.

ייצוג בהליכים שמוגשים על ידי הפרקליטות להוצאת צו פקוח מצריכים מיומנות ספציפית ומיוחדת, וכוללים בין היתר, חקירה נגדית של מעריכי מסוכנות על חוות דעתם, בניסיון לקעקע את הקביעה כי מדובר באדם שנשקפת ממנו מסוכנות מינית.