מחיקת רישום משטרתי מרישומי המשטרה
רישום משטרתי (להבדיל מרישום פלילי בו בית המשפט מרשיע נאשם) כולל רישומים פנימיים של המשטרה אודות תיקים פתוחים הממתינים לברור וכן את רשימת התיקים שנסגרו מחוסר ראיות מספיקות, העדר ענין לציבור ותיקים שנסגרו בהסדר מותנה.
הרישום המשטרתי כולל תיקים שלא הוגש בגינם כתב אישום ושנסגרו בפרקליטות או על ידי המשטרה. על פי פרסומים, משטרת ישראל מנהלת מאגר של תיקים סגורים אודות למעלה ממיליון אזרחים ישראלים. כנגד יותר ממיליון ישראלים יש רישום משטרתי, הגם שמעולם לא הועמדו לדין פלילי.
מספר רב של גורמי אכיפה וגורמים ציבוריים מורשים לעיין במידע זה אודות התיקים הסגורים: משטרת ישראל, משטרה צבאית, המחלקה לחקירות שוטרים, שרות המבחן, שב"כ ועוד.
מידע זה, הגם שאין בו להעיד דבר וחצי דבר כנגד מי שהמידע מוחזק לגביו, עשוי לפעול לחובתו של האזרח. למרות חזקת החפות, מידע זה גורם לגוף החשוף למידע זה לגבש מידע שלילי לגבי האזרח שבפניו. אזרח שעומד כנגדו רישום של תיק סגור מצוי לעיתים בעמדה נחותה ביחס לאזרח אחר שאין לחובתו רישום שכזה.
כתם הרישום פוגע לעיתים בשמו הטוב ובכבודו של האדם. הדבר מחריף בימינו בו חקירות משטרתיות חשופות להד תקשורתי ובעידן הרשתות החברתיות.
ברור כי לאזרחים שומרי חוק חשוב לבטל רישום משטרתי של תיק סגור כנגדם.
הדרכים לבטל רישום משטרתי:
א. בקשה לביטול רישום משטרתי.
משרדינו מטפל בבקשות לביטול רישום משטרתי המוגשות לגורמים המוסמכים במשטרה.
לעיתים קיימים מספר רישומים ויש לבחון את אופן הפעולה ובחירת המסלול המתאים.
במסגרת הגשת בקשה לביטול רישום פלילי יש לשקול מספר שיקולים רב:
חלוף הזמן מאז נסגר התיק, כמות הרישומים התלויים ועומדים כנגד האזרח, מהות העבירה, חומרת העבירה ועוד.
בהתאם לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשל"א-1981 (להלן: החוק) ותקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), התשס"ט- 2009 (להלן: התקנות), ניתן לפנות למשטרה בבקשה לבטל רישומי תיקים סגורים, ובסמכות ראש האגף לחקירות ולמודיעין וראש מדור מידע פלילי, להורות על ביטול הרישומים הללו, בכפוף לעמידה בתנאים ואמות המידה המפורטים בחוק, בתקנות ובנהלים.
לצפייה בתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), תשס"ט-2009
ב. בקשה לשינוי עילת סגירה:
אפשרות נוספת להוביל למחיקת רישום משטרתי היא הגשת בקשה לשינוי עילת סגירה כך שתשונה לעילה של "חוסר אשמה".
עילות הגניזה של תיקי חקירה הינן:
חוסר עניין לציבור.
חוסר ראיות מספיקות להעמדה לדין.
העדר אשמה פלילית.
תיק שנסגר מחוסר אשמה פלילית נמחק כליל ממאגרי המשטרה ואינו מופיע בפלט הרישום הפלילי.
סעיף 62 לחוק סדר הדיון הפלילי (נוסח משולב) - 1982 מקנה סמכות לפנות ליחידה החוקרת/ פרקליטות/ תביעות משטרתיות, בבקשה לשינוי עילת גניזה כך שהעילה תהא חוסר אשמה ובהתאם הרישום ימחק מכל רישומי המשטרה.
גם אם בקשה זו נדחית קיימת אפשרות להגיש ערר על החלטה זו. החלטה בערר ניתנת על ידי פרקליטות המדינה בתיקי פרקליטות, וככל שמדובר בתיקי משטרה, על ידי גורם בכיר יותר במשטרה מזה שנתן את ההחלטה הדוחה את שינוי עילת גניזה.
כמובן שהדרך הנכונה ביותר להגיש ערר שכזה הוא לאחר ניתוח הראיות וניתוח המורכבות המשפטית, דבר המגביר באופן משמעותי את סיכויי הערר.
