חלופת מעצר
סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) התשנ"ו-1996 קובע כי על בית המשפט לשקול חלופת מעצר על אף שקיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירה, וכן עילת מעצר.
בית המשפט לא יורה לעצור נאשם אלא כאשר:
- לא ניתן להשיג את מטרת המעצר על ידי שחרור בערובה ובתנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של הנאשם פחותים.
- לנאשם יש סנגור.
חלופת מעצר יכולה להיות בתנאי מעצר בית, בהרחקה ממקום או מאדם כלשהו, בתנאי ליווי ופיקוח ביציאה מהבית, ערבות ועוד.
יש מקרים שמעצר הבית הוא רק לכמה שעות ספציפיות ביום, יש מקרים שבית המשפט קובע מעצר "אזור" כך שהנאשם ישהה באזור מסוים, ויש מעצר בית מלא.
לצורך קיומה של חלופת מעצר יש צורך בגורם הערב לקיום תנאי המעצר. כמו כן יש אפשרות לעשות שימוש באזיק אלקטרוני שמוצמד לגופו של החשוד.
בית המשפט ידרוש ברוב המקרים גם התחייבות של העצור שלא ליצור קשר עם עדי תביעה, זאת לצורך מניעת שיבוש הליכי חקירה.
בית המשפט נוהג לזמן את המפקחים שאמורים לפקח על העצור במסגרת חלופת המעצר לבית המשפט על מנת להתרשם אם הם מבינים את תפקידם במסגרת הפיקוח.
תסקיר מעצר
תסקיר מעצר הוא אמצעי שבית המשפט עושה בו שימוש כדי לקבל כלים לבחינת שחרורו של נאשם בפלילים.
סעיף 21א(ב) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי התסקיר יכלול בין היתר את נסיבות החיים האישיות של הנאשם, לבחון חלופות המעצר אפשריות וכן מהי עמדת המתלונן/מתלוננת ככל שיש.
תסקיר המעצר נערך על ידי שירות המבחן. מדובר בגוף מקצועי בעל ידע מומחיות ומקצועיות, לצורך הערכת המסוכנות של הנאשם ולבחינת החלופות המתאימות לשחרורו ממעצר תחת פיקוח מתאים.
תסקיר מעצר לא מחליף את דעתו העצמאית של בית המשפט והוא מסמך שמסייע לבית המשפט לקבל החלטה. ההחלטה הסופית הינה בידי בית המשפט שאינו מחויב לקבל את המלצת התסקיר. בית המשפט מזמין תסקיר מעצר רק לאחר שהוחלט שקיימות ראיות לכאורה כנגד העצור. בתיקים רבי היקף יכול בית המשפט לסטות מכלל זה ולהזמין תסקיר מעצר עוד טרם קביעה אם יש ראיות לכאורה כנגד הנאשם.
תנאים לשחרור ממעצר בערבות
- בהחלטה על שחרור ממעצר בערובה ישקול בית המשפט, בין היתר, את מהות העבירה בה נאשם הנאשם/חשוד, את עברו הפלילי, מצבו הכלכלי, יכולתו להמציא את הערובה הנדרשת והאפשרות שהנאשם/החשוד יוכל לעמוד בתנאי הערובה.
- שחרור ממעצר בערובה על ידי בית המשפט הינו שחרור על תנאי שהחשוד יתייצב לחקירה, לדיון במשפטו או לנשיאת עונשו, בכל מועד שיידרש וכן שיימנע מלשבש הליכי משפט.
- בית המשפט רשאי להוסיף כל אחד מהתנאים הבאים לערבות, שיהיה תקף לכל משך זמן שייקבע :
- חובת הודעה על כל שינוי במען המגורים ובמקום העבודה.
- איסור יציאה מן הארץ והפקדת הדרכון.
- איסור כניסה לאזור, לישוב או למקום בארץ, שיקבע.
- איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שיקבע.
- חובת מגורים או הימצאות באזור, בישוב או במקום בארץ, שיקבע.
- חובה להימצא בפיקוחו של קצין מבחן, לאחר קבלת תסקיר מעצר, לתקופות של חצי שנה בכל פעם.
- חובה לקבל טיפול למשתמשים בסמים, ובלבד שהטיפול אושר על ידי קצין מבחן.
- לעניין נאשם מתמודד נפש, חובה להתייצב לבדיקה פסיכיאטרית, או אם הנאשם הסכים לכך – לקבל טיפול במקום שיקבע הפסיכיאטר המחוזי.
- חובה להתייצב בתחנת משטרה במועדים שיקבע.
- איסור יציאה ממקום מגורים במשך כל היממה או בחלק ממנה.
- איסור המשך עיסוק הקשור בעבירה, כאשר מתקיים יסוד סביר לחשש שהמשך העיסוק מהווה סכנה לבטחון הציבור, או עלול להקל על ביצוע עבירה דומה.
- למלא אחר צו הגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991.
- הפקדת כלי הנשק שברשותו בתחנת המשטרה – לעניין חשוד בעבירת אלימות.
שחרור בטרם הגשת כתב אישום
- כאשר מדובר בשחרור ממעצר לפני הגשת כתב האישום, הערובה ותנאי השחרור יהיו בתוקף למשך 180 ימים, כאשר בית המשפט רשאי להאריך את התקופה לבקשת התביעה או היועמ"ש.
- אם לא הוארכה התקופה ולא הוגש כתב אישום תוחזר הערבות לחשוד.
ערר עיון חוזר
- ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר בקביעת תנאי השחרור, אם מאז החלטת בית המשפט השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות שיכולות להשפיע על התנאים שנקבעו.
- על החלטת בית המשפט בנושא תנאי השחרור, וכן על החלטה בעיון חוזר, ניתן להגיש ערר בתוך 30 ימים.