האם להסכים לערוך "עימות" עם מתלונן/מתלוננת בחקירה?
עימות במהלך חקירה משטרתית יוצר עומס נפשי כבד מאוד על הנחקר. במהלך העימות יושבים חשוד/ה ומתלוננת/מתלונן בחדר חקירות במשטרה ביחד עם חוקר ומתבקשים להשיב לשאלות החוקר.
העימותים מצולמים ומוקלטים ולשפת הגוף חשיבות רבה בהמשך ההליך.
עימותים נערכים בדרך כלל כשגרסת החשוד מתנגשת בגרסת המתלונן/מתלוננת ואין ראיות נוספות התומכות בגרסה זו או אחרת.
זהו הליך חקירתי שבו המשטרה לרוב נוטה לתמוך במתלוננת/מתלונן ומפעילה לחץ חקירתי על הנחקר.
לרוב יברר החוקר ויבקש מהחשוד הסכמה לערוך עימות. לעיתים עימות נערך בהפתעה כאשר המתלוננת/מתלונן מוכנסים לחדר החקירות בזמן חקירת החשוד.
חשוד אינו מחויב ליטול חלק בעימות ולחילופין רשאי לשמור על זכות השתיקה במהלכו. לסירוב ליטול חלק בעימות יש השלכות כפי שלזכות השתיקה השלכות עתידיות על הנחקר. זוהי כאמור זכותו של הנחקר שלא ליטול חלק אקטיבי בעימות אך שתיקתו עשויה לחזק את ראיות התביעה.
סירוב ליטול חלק בעימות תפגע במהימנותו של הנחקר המסרב.
עימות, במיוחד בתיקי עבירות מין, הינו מעמד שבדרך כלל מתפתח לאירוע אמוציונלי בו כל צד מטיח בצד השני את גרסתו.
ככל שהנחקר לא יתמודד עם טענות המתלוננת או יכחיש הכחשה כללית, הרי שיהיה לכך משקל מכריע בקביעת המהימנות שלו בהמשך ההליך.
תרגיל חקירה קלאסי במהלך עימותים הינו עזיבת החוקר את חדר החקירות כך שהנחקר והמתלוננת נשארים לבדם, החדר מצולם בחשאי, ובהמשך צופים החוקרים, ובהמשך השופט הדן בתיק, באמירות הצדדים, כיצד הם מתנהגים, האם הנחקר מנסה להשפיע על המתלוננת ועוד.
עימות הינה פעולת חקירה לגיטימית. לעיתים הפעולה תבוצע באופן מפתיע מבלי שהנחקר יהיה מוכן לה. כל מבט, כל אמירה, כל לחישה נקלטים בעדשת המצלמה הנסתרת.
זוהי גם הזדמנות לנחקר לחזק את גרסתו ולשכנע כי החשד כנגדו מופרך.
חשוב וקריטי לקבל ייעוץ לפני עימות בפרט וחקירה בכלל, להיות ערוכים לכל התרחישים ולהיות מוכן להתמודד עימם.
