המשפט הישראלי מתמודד עם סוגיות רבות הנוגעות להסכמה ולקיומו של חופש הרצון במקרים בהם ישנם יחסי מרות בין הצדדים. כאשר אחד מהם נמצא בעמדה של כוח, והאחר כפוף לו, קיימת סכנה לניצול המרות – דבר אשר עשוי לפגוע בקיום ההסכמה החופשית של הצד הנתון ללחץ.
מבחינה משפטית, סוגיה זו נוגעת לא רק לתוקפן של ההסכמות, אלא גם לפרשנות המערכת המשפטית בנוגע לאיזון הכוחות במערכת היחסים. חוק העונשין הישראלי עוסק בעבירות של הטרדה מינית, ניצול מיני, ואיסורים אחרים הנובעים ממצבים של כוח לא מאוזן, ובתי המשפט נדרשים להפעיל אמות מידה קפדניות על מנת להבחין בין הסכמה חופשית לניצול אסור. במאמר זה נעמוד על ההיבטים המשפטיים של הבעיה ונבחן את פסיקת בתי המשפט.
בעילה אסורה בהסכמה היא עבירת מין המוגדרת בסעיף 346 לחוק העונשין. "בעילה", לעניין זה, היא החדרת "איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה". מעשה זה הוא בגדר בעילה אסורה בהסכמה כאשר נעשה בהסכמת האישה, בשני מצבים:
- לאישה מלאו 14 שנה וטרם מלאו לה 16 שנה, והיא אינה נשואה לבועל, או שלאישה מלאו 16 שנה וטרם מלאו לה 18 שנה, והבעילה הייתה תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואים. העונש על עבירה זו הוא חמש שנות מאסר.
- לאישה מלאו 18 שנה והבעילה נעשתה תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, או עקב הבטחת שווא לנישואים תוך התחזות של הבועל כפנוי למרות היותו נשוי. העונש על עבירה זו הוא שלוש שנות מאסר.
עם זאת, בעילה בהסכמה במסגרת יחסי חברות בין בני נוער איננה נחשבת לעבירה, בתנאי שהנערה היא בגיל שבין 14 ל-16, והפרש הגילאים ביניהם הוא עד 3 שנים.
כאשר לאישה טרם מלאו 14 שנה, דין בעילתה כדין אונס, הנקרא אונס סטטוטורי, גם אם נעשתה בהסכמתה (סעיף 345 לחוק העונשין).
כאשר החדירה אינה לאיבר המין של האישה, אלא החדרת איבר מאיברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם (גבר או אישה) או החדרת איבר מין לפיו של אדם, המעשה קרוי מעשה סדום (סעיף 347 לחוק העונשין).
- מדוע זו עבירה?
החוק מניח כי במצבים של יחסי מרות, לא ניתן להבטיח שההסכמה ניתנה באופן חופשי וללא השפעה פסיכולוגית או חשש מתוצאות שליליות (כגון פיטורים, פגיעה בקידום, או לחץ נפשי).
- הגדרת העבירה – מהות ומאפיינים:
- מרכיבי העבירה:
העבירה מורכבת מהשלבים הבאים:
- בעילה – כלומר, קיום יחסי מין הכוללים חדירה.
- התקיימות יחסי מרות, תלות, סמכות או השגחה – כלומר, מצב שבו לאחד הצדדים יש כוח והשפעה משמעותיים על האחר.
- "הסכמה" שהושגה תוך ניצול יחסי המרות – כלומר, אף על פי שהמתלונן או המתלוננת "הסכימו" החוק מניח שההסכמה לא ניתנה באופן חופשי אלא הושפעה מפערי הכוחות בין הצדדים.
- מה נחשב ל"יחסי מרות"?
החוק לא מגדיר רשימה סגורה של יחסי מרות, אך הפסיקה הכירה בכמה סוגים נפוצים:
- יחסי עבודה – כאשר הממונה מקיים יחסים עם עובד/ת הכפוף לו.
- יחסי מפקד-פקוד בצבא – כולל מסגרות ביטחוניות אחרות.
- יחסי מטפל-מטופל – רופא, פסיכולוג, עובד סוציאלי או כל אדם המטפל באחר.
- יחסי חינוך – מורה מול תלמיד, מרצה מול סטודנט, מדריך בתנועת נוער מול חניך.
- יחסי דת ורוחניות – כאשר אדם בתפקיד רוחני (כמו רב, כהן דת או גורו) מנצל את השפעתו על מאמינים.
- האם ניתן לטעון שהייתה הסכמה חופשית?
החוק מניח כי כאשר יש יחסי מרות, קיימת חזקה משפטית לפיה ההסכמה אינה חופשית לחלוטין. עם זאת, ישנם מקרים שבהם ניתן להוכיח כי לא היה ניצול של יחסי המרות, אך הדבר תלוי בנסיבות הספציפיות של המקרה.
- מהי "מרות" בדיוק?
מרות היא מצב שבו לאדם אחד יש כוח, סמכות או השפעה על אדם אחר, באופן שמעניק לו שליטה על חייו או החלטותיו. יחסי מרות נוצרים כאשר צד אחד תלוי בצד השני, בין אם מבחינה מקצועית, כלכלית, חינוכית, רפואית או אחרת.
המשמעות של מרות היא שהצד הכפוף עשוי להרגיש שהוא מחויב לציית, להסכים או לשתף פעולה, גם אם לא היה עושה זאת מרצונו החופשי לחלוטין.
- סוגי "יחסי מרות":
- מנכ"ל ועובדת – מנכ"ל חברה מקיים מערכת יחסים עם עובדת הכפופה לו. גם אם היא "הסכימה", ייתכן שהרגישה מחויבת בגלל חשש לפגיעה בקידומה.
- מפקד בצבא ופקודה – קצין בצבא מנהל קשר עם חיילת תחת פיקודו. בחוק השיפוט הצבאי, עבירה זו נתפסת כחמורה במיוחד.
- מורה ותלמידה – גם אם התלמידה מעל גיל ההסכמה (16), החוק מניח שהמורה בעל סמכות והשפעה עליה, ולכן מדובר בעבירה.
- מטפל ולקוחה – פסיכולוג מנהל רומן עם מטופלת – המטופלת רואה בו דמות סמכותית ולכן נוצר ניצול לרעה של יחסי מרות.
- מדוע החוק מתייחס ליחסי מרות?
כאשר מתקיימים יחסי מרות, יש חשש שהצד הכפוף לא באמת חופשי לסרב. ייתכן שהוא מסכים רק מתוך פחד, תלות או לחץ סמוי. לכן, החוק מגן על מי שנמצא בעמדת נחיתות, כדי למנוע מצבים שבהם אנשים מנצלים את כוחם לרעה.
- יחסי מרות בעבירות מין:
בפרשת מדינת ישראל נגד פלוני (ע"פ 1261/99) קבע בית המשפט העליון כי:
- אין צורך להוכיח איום מפורש או כפייה ישירה מצד הממונה.
- די בכך שהתקיימה מערכת יחסים שבה הנפגע/ת חשש לאבד את מקום עבודתו, או קידומו או זכויותיו, גם אם הדבר לא נאמר במפורש.
- במקרים רבים, הקורבן "הסכים" ליחסים, אך בית המשפט ראה בכך הסכמה שהושגה תחת לחץ סמוי ולכן פסל אותה.
- יחסי מרות בעבודה – לא רק מעסיק ישיר
בפרשת שרון פרידמן נגד מדינת ישראל (ע"פ 7874/08) דובר על מנכ"ל שהיו לו יחסי מרות על עובדת, גם אם לא היה המנהל הישיר שלה.
- בית המשפט קבע כי מרות אינה נובעת רק מהגדרה פורמלית של המעסיק אלא יכולה להיות גם במקרים שבהם לא רק מעסיק ישיר.
- יחסי מרות בצבא – החמרה מיוחדת
בפרשת סמל X נגד התובע הצבאי הראשי (ע/108/00) קבע בית הדין הצבאי לערעורים כי:
- בצבא, יחסי מרות מוגדרים באופן מחמיר יותר בשל האופי ההיררכי והכפייתי של המערכת הצבאית.
- מפקד שמקיים יחסים עם פקודה, גם אם "בהסכמה", עדיין חשוף לאישום בשל הנחת החוק שהסכמה תחת מרות אינה חופשית לחלוטין.
- יחסי מרות במערכת החינוך – מורה מול תלמיד/סטודנט
בפרשת מדינת ישראל נגד מורה בתיכון (ע"פ 3175/00) קבע בית המשפט כי:
- גם אם התלמידה מעל גיל ההסכמה (16), יחסי מרות עדיין קיימים.
- ההסכמה של התלמידה לא נחשבת חופשית, כיוון שהמורה בעל סמכות עליה, וייתכן שהיא פעלה מתוך רצון לרצות אותו או מחשש להשלכות על לימודיה.
- סיכום העקרונות המרכזיים שקבע בית המשפט
מרות אינה תלויה רק בקשר פורמלי של מנהל-עובד או מפקד-פקוד, אלא גם בקשרים מעשיים שבהם צד אחד מפעיל השפעה משמעותית על האחר.
אין צורך להוכיח איום ישיר – די בכך שהצד הכפוף חשש לאבד זכויות, קידום או תנאים כדי לפסול את הסכמתו.
במערכות כמו צבא, חינוך ורפואה, בתי המשפט מחמירים יותר כי פערי הכוחות ברורים.
גם אם הנפגע/ת "הסכים/ה", זה לא מבטל אוטומטית את האחריות של בעל הסמכות, שכן ההסכמה עשויה להיות תוצאה של לחץ פסיכולוגי או היררכי.
- הגנה משפטית לחשוד/ה הנחקר בחשד פלילי – לא תמיד מדובר בעבירה
אם מוגשת נגדך תלונה על בעילה אסורה תוך ניצול יחסי מרות, מקרים רבים הינם ב"תחום הדמדומים" ואינם בהכרח צריכים להוביל לפתיחת הליך פלילי.
במקרים רבים לא התקיימו יחסי מרות בפועל – למשל, אם יחסי העבודה הסתיימו לפני תחילת הקשר.
במקרים רבים ההסכמה ניתנה באופן רצוני לחלוטין.
במקרים רבים המתלונן/ת לא היו כפופים ישירות לחשוד. לא תמיד יש פער היררכי בפועל בין הצדדים ובפועל לא הייתה שליטה או תלות של צד אחד בשני.
במקרים רבים היחסים התנהלו בצורה שוויונית ומרצון ללא כל לחץ, השפעה או ניצול מעמדו של החשוד.
במקרים רבים לא היה חשש לאובדן קידום, פרנסה או הטבות - כלומר ההסכמה הייתה כנה ואמיתית.
במקרים אחרים לא ראה ה"קורבן" בחשוד דמות סמכותית בפועל, והקשר היה אישי ולא קשור להיררכיה זו או אחרת.
בעבירה של בעילה אסורה תחת ניצול יחסי מרות ישנה חשיבות רבה להקפדה על זכויותיך ולקבלת ייעוץ משפטי נכון ומיידי. כל טעות עשויה להיות בעלת השלכות חמורות, ולכן יש לפעול בזהירות ובתיאום עם עורך דין מנוסה.
קריטי להיוועץ עם עורך דין מנוסה לפני החקירה גם אם זה כרוך בעימות מול חוקריך שלא תמיד ישמח להמתין להגעתו של עורך דין. אל תתן הסכמה לחיפושים או להשגת ראיות מבלי להיוועץ בעורך דין . לעיתים יתבקש ממך להסכים לחיפוש בביתך או להשגת ראיות נוספות כמסירת קוד מכשירך הנייד. לפני שתסכים לכך, יש לפנות לעורך דין על מנת להבין את משמעות הדבר.
שמור על קור רוח: עימותים עם החוקרים או לחץ חקירתי יכולים להוביל לטעויות בתגובה או בהבנת המצב. חשוב לשמור על שליטה עצמית, לא להיגרר לרגשות, ולזכור שאתה זכאי להיוועץ בעורך דין לפני קבלת החלטות קריטיות.
