בדיקת פוליגרף
באופן כללי , מכשיר הפוליגרף בודק מדדים פיזיולוגיים כמו הזעה או לחץ דם כאשר הנבדק נשאל מספר שאלות אשר נקבעו מראש, שאלות אשר התשובה להן היא כן או לא. אמינות בדיקת הפוליגרף הינה נושא השנוי במחלוקת ואין תמימות דעים ביחס לאמינות בדיקה זו.
ישנם מקרים בהם המשטרה, בהסכמת החשוד, מזמינה בדיקת פוליגרף.
לרוב, הבדיקה מבוצעת כאשר היחידה החוקרת סבורה כי זהו המקרה המתאים לבדיקת פוליגרף. לא ניתן לחייב את היחידה החוקרת לערוך בדיקת פוליגרף לחשוד.
עוד אפשרות לבדיקת פוליגרף היא בדיקה יזומה ופרטית .במקרים רבים חשוד יזום בדיקת פוליגרף, לרוב כשהוא יודע בוודאות שהחשד כנגדו מופרך ועל מנת לנקות עצמו מכל החשדות נגדו.
אי קבילות בדיקת פוליגרף במשפט פלילי
בדיקת פוליגרף אינה קבילה כראיה במשפט פלילי בישראל, אף לא בהסכמת הנאשם.
במסגרת המשפט הפלילי אסור להביא לידיעת בית המשפט שחשוד/ נאשם או עד (כגון מתלונן או עד ראיה) סירבו לבצע בדיקה במכונת אמת וכן אסור לחשוף כל מידע בנוגע לממצאי הבדיקה בין אם באופן ישיר או עקיף.
קבילות ממצאי בדיקת פוליגרף בהליכי מעצר
בהליכי מעצר לצרכי חקירה, רשאי בית המשפט רשאי להסתמך גם על ראיות בלתי קבילות, ובהתאמה רשאי להסתמך גם על ממצאי הבדיקה.קיימת אבחנה בין שימוש בממצאי בדיקת פוליגרף בהליכי מעצר לצרכי חקירה לבין השימוש בהליכי מעצר לאחר הגשת כתב אישום. במקרים של מעצר עד תום ההליכים, לאחר שהוגש כתב אישום כנגד נאשם, הפסיקה איננה אחידה.
ישנם בתי משפט שהסתמכו על תוצאות בדיקת הפוליגרף ויש בתי משפט אחרים קבעו שאין לקבל תוצאות בדיקת פוליגרף ואף קבעו שאם מעצר או שחרור של אדם תלויים בתוצאות בדיקה לא קבילה – יש לשחררו.
בבש"פ 6194/10 קבע בית המשפט העליון מפי כב' הש' רובינשטיין :
"המשיב עבר ביום 23.6.10 בדיקת פוליגרף במכון פרטי (על-ידי מומחה משטרתי לשעבר), על פיה אובחנו תגובות פיזיולוגיות המצביעות על אמירת אמת. המשיב השיב בשלילה לשאלות בדבר מעורבותו באירוע ותשובותיו, כאמור, נמצאו אמינות. אמנם, תוצאתה של בדיקת פוליגרף אינה משמשת כראיה קבילה במשפט העיקרי, אך יחד עם זאת "לא נסגרה הדלת בפני התייחסות אליו בהליכי ביניים כמו מעצר" (בש"פ 1000/05 חסיד נ' מדינת ישראל פ"ד נט(6) 385 והאסמכתאות דשם; וראו גם: ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי פ"ד מב(1) 446; ב"ש 358/85 מדינת ישראל נ' זערורה פ"ד לט(2) 23; ע"פ 993/93 אבוטבול נ' מדינת ישראל פ"ד מח(1) 485, 496; בש"פ 1572/05 זוארץ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו]), ואטעים כי הדברים נאמרים בנשימה אחת עם ההסתייגויות המקובלות, שלא אאריך בהן. המדובר – אכן – בפוליגרף פרטי (אף כי אצל בוחן מקצועי כאמור, וכמובן – מבלי לפגוע – עולות תדיר שאלות בהקשר זה), אך המשטרה לא העמידה מצדה את המשיב לבחינת פוליגרף לפני הבדיקה שערך בעצמו (אף שביקש זאת) וגם לא לאחר כך, הגם שרשויות חקירה – משטרה ושב"כ – נוהגות לעתים להציע לנחקרים להיבדק".
קבילות ממצאי בדיקת פוליגרף בהליכים אזרחיים
במשפטיים אזרחיים ממצאי הבדיקה קבילים, בכפוף להסכמה מוקדמת של שני הצדדים.
בית המשפט העליון בישראל אף סבר, בדעת רוב, כי הצדדים יכולים להסכים שממצאי הבדיקה יכריעו את תוצאות המשפט.
בדיקת פוליגרף בהליכי חקירה פלילית
בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה “שימוש בבדיקות פוליגרף ע”י רשויות המדינה", ניתן לבצע במסגרת חקירה, פלילית או משמעתית, או במסגרת הליך בדיקה אחר, לשם אימות או הפרכת חשד קונקרטי, אולם זאת בכפוף להסכמה מודעת ומרצון חופשי של הנבדק.
אין סמכות לחייב אדם לעבור בדיקת פוליגרף במסגרת הליכי חקירה או בדיקה.
בטרם תתבקש הסכמה לבדיקה, יש לתת הסבר מפורט למועמד אודות:
מהות הבדיקה, פרטיה, שלביה ומהימנותה.
המשקל שיינתן לתוצאותיה.
התוקף המשפטי של תוצאות הבדיקה.
השימוש העשוי להיעשות בממצאי הבדיקה.
אין להפעיל שום לחץ על החשוד על מנת לקבל את הסכמתו לבדיקה.
חובה להבהיר לחשוד כי אינו חייב להסכים לבדיקה וחובה לאפשר לחשוד להיוועץ עם עורך דין בעניין.
חובה לתת לחשוד פרק זמן סביר לשקול את ההסברים שקיבל.
ההסברים שניתנו לחשוד כמו גם הסכמתו לבדיקה חייבים להיות מונצחים בכתב.
חובות הבהרה אלו חלות אף אם החשוד עצמו הוא אשר יזם את בדיקת הפוליגרף.
שימוש בבדיקות פוליגרף יעשו רק במסגרת חקירה על פי דין, במסגרת חקירה על עבירות פליליות או משמעתיות חמורות, בהעדר דרך חקירתית אחרת למיצוי החקירה ורק בהתגבש חשד ממוקד נגד חשוד קונקרטי .
ממצאי הבדיקה מהווים אינדיקציה חקירתית וכלי עזר ראייתי משלים בלבד לא ניתן לייחס להם משקל ראייתי עצמאי בגיבוש תוצאות ומסקנות חקירה או בדיקה.
ייעוץ משפטי בכל הנוגע לבדיקת פוליגרף
סוגיות רבות עולות בטרם קבלת עמדה האם לבצע בדיקת פוליגרף:
- האם קיימת בכלל סמכות לדרוש בדיקת במכונת אמת.
- האם להסכים לבדיקת פוליגרף, או לסרב לבדיקה, ואם לסרב – כיצד לסרב.
- מה יהיו ההשלכות להסכמה או לסירוב לבדיקה.
- האם ממצאי בדיקת הפוליגרף יהיו קבילים.
- מה יהיו ההשלכות במידה והלקוח יצא דובר אמת או דובר שקר.
- האם להציע או ליזום את הבדיקה.
- האם ניתן לבצע בדיקה חוזרת.
עוד יש לבחון :
- כיצד נערכת הבדיקה.
- כמה שאלות ניתן לשאול.
- איזה שאלות צפוי שישאל הנבדק.
- האם ניתן להכתיב את השאלות מראש.
- האם ניתן לסכם על שאלות מסוימות.
- האם ניתן לשאול שאלות שלא נוגעות ישירות לנקודת המחלוקת או לעניין הנבדק.
- האם ניתן לסרב להשיב על חלק מהשאלות.
- האם ניתן באמצעות הבדיקה להפריך האשמות שווא.
- האם לנתונים הפיזיולוגים של הנבדק (כגון קוצר נשימה או לחץ דם גבוהה) יש השפעה על ממצאי הבדיקה.
- האם בודק פוליגרף אחר יכול לעבור על ממצאי הבדיקה ולגבש עמדה עצמאית משלו.
- האם חוקרים יכולים לשקר ביחס לממצאי החקירה, כתרגיל חקירתי.
בדיקת פוליגרף בחקירת עבירות מין:
מרבית עבירות המין הן אירועים שהתקיימו בחדרי חדרים כשרק החשוד והמתלוננת נוטלים חלק באירוע הנטען.
תיקים רבים מורכבים מ "גרסה מול גרסה" וקיים קושי בהכרעה מה אירע והאם החשד מבוסס.
כלי חקירתי בו המשטרה עושה לעיתים שימוש בחקירת עבירות מין הינו בדיקת פוליגרף.
אנו נתקלים בלא מעט מקרים, בעיקר במתן יעוץ לחשודים בעבירות מין, בהם אנו מתבקשים לייעץ ללקוח האם לבצע בדיקת פוליגרף משטרתית במסגרת החקירה.
עצתנו היא בשלב הראשוני להסכים לערוך בדיקת פוליגרף בכפוף להתייעצות עם עורך דינכם. הסכמה זו נרשמת בעדותכם ומעידה על תם לב. בטרם בדיקה חייבים להיוועץ בעורך דין פלילי. התשובה לשאלה האם לעבור בדיקת פוליגרף אינה אחידה.
ככל שהלקוח שלנו אינו מצוי בתנאי מעצר אנו נוטים להפנותו לבדיקת פוליגרף פרטית, שתוצאותיה חסויות בידי הסניגור בטרם החלטה האם לבצע פוליגרף משטרתי.
תנו לסנגור להיות ה"רע" ולאסור את בדיקת הפוליגרף. גם אם ההחלטה היא לערוך בדיקת פוליגרף משטרתית, יש להיערך לבדיקה זו , יש להסכים לנוסח השאלות , להיקף השאלות ולפקח על אופן ביצוע הבדיקה, וזאת בתאום וייעוץ מטעם עו"ד פלילי מנוסה.
