גם לאחר הגשת כתב אישום, ניתן לפעול לביטול / מחיקת כתב אישום.
ביטול/ מחיקת / כתב אישום אפשרי להתקיים במספר סיטואציות משפטיות:
-
אי ביצוע שימוע כדין
על פי סעיף 60 א' לחוק סדר הדין הפלילי מחויבת התביעה / הפרקליטות בעבירת פשע להודיע לחשוד כי קיבלה לידה חומר חקירה בעניינו וכי היא שוקלת להגיש כתב אישום כנגדו.
הליך זה קודם להגשת כתב האישום ובמסגרת זו ניתן לשכנע את הפרקליטות / תביעה שלא להגיש כנגד חשוד כתב אישום ובכך לפתוח בהליך פלילי כנגדו, על כל המשתמע מכך.
בשלב זה ניתן לנסות ולשכנע את התביעה (בכתב, ולעיתים בפגישה פרונטאלית) כי ניתן להימנע מהגשת כתב האישום מטעמים ראייתיים או טעמים אחרים.
במידה והתביעה שוכנעה שלא להגיש כתב אישום כנגד חשוד, ניתן במסגרת זו אף להשפיע באשר לעילת סגירת התיק (חוסר עניין לציבור , העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה). גם לעילת סגירת התיק השלכות על עניינו של חשוד.
יש לשקול מימוש זכות השימוע בכובד ראש שכן להליך זה השלכות רבות באשר להמשך ההליך. חשיפת קו הגנה או ראיות הגנה כבר בשלב זה יכולה לעיתים להזיק בהמשך ההליך ולפיכך קיימת חשיבות רבה להיות מיוצג בשלב קריטי זה.
הפרת זכות השימוע הובילה לא פעם לביטול כתבי אישום.
משרדינו היה צד לאחת מההחלטות התקדימיות הראשונות שבה בוטל כתב אישום בהעדר שימוע.
ראה דוגמא להחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק שבטיפול משרדנו ובה בוטל כתב אישום ב-16 מקרים של אינוס ומעשה מגונה.
-
סגירת תיק פלילי ללא הגשת כתב אישום וניווט התיק להליך " הסדר מותנה "
במקרים המתאימים, התביעה רשאית להימנע מהגשת כתב אישום כנגד אדם החשוד בעבירה ולסגור את התיק נגדו בהסדר מותנה. גם לאחר הגשת כתב אישום קיימת אפשרות לבטל את כתב האישום ולהורות על סגירת התיק בהסדר מותנה.
ההסדר יכלול את פרטי העבירה, הודאת האדם החשוד והתנאים אותם עליו למלא על פי ההסדר.
במקרה של הפרת התנאים או סירוב לחתום על הסדר מותנה, יוגש כתב אישום כנגד האדם החשוד.
פרטי ההסדר יפורסמו ללא זיהוי האדם החשוד או נפגע העבירה.
- האפשרות של הסדר מותנה קיימת בסוגים מסוימים של עבירות.
- הפרת תנאי ההסדר תביא להעמדתו לדין של האדם בעתיד.
-
אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים
- התביעה רשאית לחתום עם אדם חשוד בעבירה על הסדר מותנה בהתקיים כל התנאים הבאים:
- העונש המקסימלי על העבירה בה האדם חשוד הוא פחות מ- 3 שנות מאסר.
- העונש המתאים לאדם החשוד, לדעת התביעה, אינו כולל מאסר בפועל.
- אין לאדם החשוד רישום פלילי ב- 5 השנים שלפני ביצוע העבירה.
- לא מתקיימים הליכים משפטיים פליליים אחרים נוספים בעניינו של האדם החשוד.
- התביעה סבורה כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור.
-
תוכן ההסדר המותנה
- ההסדר המותנה יכיל את הפרטים הבאים:
- תיאור העובדות והוראות החוק שלגביהן קיימות ראיות המספיקות להגשת כתב אישום.
- הודאת האדם החשוד בעובדות המהוות עבירה.
- התנאים שעל האדם החשוד למלא בהתאם לתנאי ההסדר.
- התקופה שנקבעה לקיום ההסדר, והדרך שבה האדם יוכיח כי מילא אחר תנאי ההסדר.
- הצהרת האדם החשוד לפיה הוא מבין שהפרת תנאי ההסדר תביא להגשת כתב אישום והעמדה לדין, וכי יירשם שהתיק נסגר בעילה של סגירת תיק בהסדר.
- האדם החשוד רשאי לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום, אם העובדות המתוארות בה אינן זהות לתיאור העובדות שבהסדר המותנה.
מומלץ מאוד לחשוד להיות מיוצג על ידי עורך דין מיומן לצורך סגירת התיק בהסדר מותנה, שכן לעיתים יש מקום לביטול מוחלט של ההליכים וסגירת התיק ללא צורך במילוי התנאים שבהסדר המותנה.
-
התנאים בהסדר מותנה
- התביעה רשאית לכלול תנאים שונים אותם צריך האדם למלא כדי לקיים את ההסדר המותנה.
- התנאים עשויים להיות כל אחד מהבאים:
- תשלום קנס למדינה.
- תשלום פיצוי לנפגע עבירה.
- התחייבות להימנע מביצוע עבירה.
- עמידה בתנאי תוכנית שיקום (לאחר קבלת אישור שירות המבחן למבוגרים).
- נקיטת פעולות לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה או למניעת ביצוע עבירה (כגון מכתב התנצלות והשבת חפץ לנפגע, התחייבות שלא להיכנס למקום או לא להיות בקשר עם אדם, התפטרות, פסילת רישיון נהיגה, הפקדת כלי ירי ועוד).
- לאחר שהתביעה תשכנע כי האדם החשוד מילא אחר כל התנאים בהסדר המותנה, היא תסגור את התיק בעילה של "סגירת תיק בהסדר".
-
הבעת עמדתו של הנפגע
- היות שהסדר מותנה נעשה בין הגוף התובע לבין הנאשם, הוא נחשב להחלטה מנהלית.
- לנפגעי עבירות מין או אלימות חמורה קיימת הזכות להביע את עמדתם בעניין ההסדר.
- נפגע העבירה יכול לבקש להביע את עמדתו בכתב או בעל פה לפני הגורם המאשר – פרקליט המחוז או פרקליט בכיר מטעמו – בתוך 14 יום מהמועד שהמידע על ההסדר המותנה הובא לידיעתו.
- למרות הזכות להבעת עמדתו של הנפגע, הגוף התובע אינו מחויב לאמץ אותה.
- נפגע עבירה שרוצה לתקוף הסדר מותנה לאחר שנשמעה עמדתו ולא התקבלה, יכול לעתור לבג"צ בבקשה לבטל את ההסדר.
-
סירוב להסדר מותנה או הפרת תנאי הסדר מותנה
- אדם אשר סירב להסדר מותנה, או הפר את תנאי ההסדר, יוגש נגדו כתב אישום והוא יועמד לדין.
- התובע רשאי שלא להעמיד לדין את האדם, אם לאחר הסירוב או הפרת התנאים, התגלה מידע חדש המצדיק זאת.
- אם האדם מילא אחר חלק מהתנאים בהסדר, בית המשפט יתחשב בכך בשלב גזירת העונש.
-
סגירת תיק מטעמי הגנה מן הצדק
לבית המשפט סמכות לבטל כתב אישום מטעמי הגנה מן הצדק כאשר כללי הצדק וההגינות מחייבים זאת, למשל בתיקים בהם מתגלה אכיפה בררנית, תיקים בהם נעשה שימוש ב"סוכן מדיח" בו הסוכן הוא שיזם את הפעילות העבריינית. סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי נאשם יכול לטעון כטענה מקדמית כי הגשת כתב אישום או ניהול הליך פלילי כנגדו עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות.
כשנטענת טענת הגנה מן הצדק יבחן בית המשפט את הפגמים שאירעו בהליך הפלילי, האם בקיומו של ההליך הפלילי, למרות הפגמים, יש משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות ולבסוף, אם בית המשפט יחליט לקבל את טענת ההגנה מן הצדק, עליו להחליט האם לבטל את כתב האישום, האם לפסול ראיה רלוונטית או להקל בעונשו של הנאשם.
-
עיכוב הליכים
ליועץ המשפטי לממשלה סמכות לעכב הליכים פליליים. במרבית ההליכים מסתיים ההליך הפלילי עם עיכוב הליכים בו, ונדירים המקרים בהם היועץ המשפטי לממשלה מבקש לחדשם. סמכות זו נתונה ליועץ המשפטי לממשלה מכח סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי.
ניתן להגיש בקשה לעיכוב ההליכים הפליליים לאחר הגשת כתב אישום ובטרם הכרעת הדין.
משמעות עיכובו של הליך משמעותה סיומו של ההליך הפלילי מבלי שהנאשם נצרך לשאת בתוצאות עונשיות של הליך פלילי וכמובן מבלי שהוא נדרש לנהל משפט פלילי על כל הכרוך בכך.
שיקולים רבים נשקלים ע"י היועץ המשפטי לממשלה בבואו לדון בבקשה לעיכוב הליכים. לרוב נסיבות אישיות ובריאותיות או נסיבות חיים חריגות, זוכות למשקל נכבד בהליך זה.
-
סגירת תיק מטעמים ראייתיים / נסיבות אישיות
גם לאחר הגשת כתב האישום, ניתן לשכנע את התביעה כי עוצמת הראיות אינה מצדיקה ניהול הליך פלילי כנגד נאשם, או שנסיבותיו של הנאשם הן כאלה שאין זה ראוי לנהל כנגדו הליכים פליליים.
במצב דברים זה, וכשניתנת הסכמת התביעה, ניתן לחזור בהסכמה מכתב האישום ולהביא לסיום ההליכים הפליליים.
עו"ד פלילי שחר מנדלמן נאשמים רבים לא מודעים לאפשרות זו ולא מנצלים אותה.
לעיתים אין בפני התביעה את מכלול הראיות או ראיות באשר לנסיבותיו האישיות של נאשם, והבאת נתונים אלה לתביעה מביאה לעיתים לחזרה מכתב אישום.
הגשת כתב אישום אינה מונעת ניהול מו"מ עם התביעה ועריכת שימוע בדיעבד בסופו חוזרת התביעה מכתבי אישום. בנוסף, ניתן לטעון טענות משפטיות בפתח המשפט (טענות מקדמיות) שמשמעות קבלתן הינה ביטול כתב אישום ע"י בית משפט.
לדוגמא: טענות פגם או פסול בכתב אישום, התיישנות, העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה, חוסר סמכות עניינית ומקומית, הגנה מן הצדק ועוד.
בשנים האחרונות ביטלו בתי משפט שונים מספר לא מועט של כתבי אישום בהיעדר שימוע לנאשמים, להם לא ניתנה זכות השימוע.